1
00:00:58,833 --> 00:01:01,458
אתה בסדר, יקירי?
יש לך פחד במה?

2
00:01:02,125 --> 00:01:04,625
זכור,
מה שאמרנו:

3
00:01:04,708 --> 00:01:07,333
אתה עדיין קטן
ובחדר שלך.

4
00:01:07,416 --> 00:01:09,583
סבא איתך.
הכל טוב.

5
00:01:10,833 --> 00:01:14,250
ערב טוב ותודה רבה,
שאתה כאן.

6
00:01:14,333 --> 00:01:16,791
בכל מקרה אנחנו כאן,
לעזור לך.

7
00:01:16,875 --> 00:01:19,583
לא, אמא, זה מביך. שים אותם!

8
00:01:20,916 --> 00:01:23,291
סליחה. שמש, זה תורך.

9
00:01:23,375 --> 00:01:26,083
עכשיו קבלו בברכה את הזוכה הצעיר

10
00:01:26,166 --> 00:01:30,916
של פרס חבר השופטים המיוחד השנה
עבור "ספר המדבר".

11
00:01:31,000 --> 00:01:32,875
סאן דל רנקה.

12
00:01:34,041 --> 00:01:35,791
ערב טוב.

13
00:01:46,958 --> 00:01:49,875
שמש, אני שמח לפגוש אותך.

14
00:01:49,958 --> 00:01:52,875
אנחנו מאוד שמחים שאתה איתנו.

15
00:01:52,958 --> 00:01:55,416
אני יודע שיש כאן עיתונאים.

16
00:01:55,500 --> 00:01:57,625
יש לך שאלות? כן, ה'.

17
00:01:57,708 --> 00:02:00,583
כן, סאן, אתה רק בן 15

18
00:02:00,666 --> 00:02:04,666
ובאמת יש לך אחד
זכה בפרס יוקרתי.

19
00:02:04,750 --> 00:02:09,375
סגנון הכתיבה שלך בוגר,
תוסס ומלא שירה.

20
00:02:09,458 --> 00:02:12,125
מאיפה בא
לדעתך הכישרון שלך?

21
00:02:13,666 --> 00:02:15,458
אני לא חושב שזה כישרון.

22
00:02:15,833 --> 00:02:20,166
סבא שלי סיפר לי את הסיפור הזה
אמר לי כשהייתי קטן.

23
00:02:20,250 --> 00:02:24,833
הוא הזיז את זרועותיו בזמן שדיבר
כמו כנפי פרפר.

24
00:02:24,916 --> 00:02:26,958
רוח המדבר נשבה לחדר שלי.

25
00:02:27,041 --> 00:02:30,500
הוא הביא את הדמויות לחיים,
כאילו הם עומדים לידי.

26
00:02:30,583 --> 00:02:33,916
לא רציתי להיות היחיד
מי מרוויח מזה.

27
00:02:34,000 --> 00:02:36,416
יש לי את הסיפור
פשוט כתוב.

28
00:02:37,375 --> 00:02:40,541
ברגע שהיתה לי הזכות.
-נכון?

29
00:02:40,625 --> 00:02:43,333
הייתי חייב להבטיח
לא לעשות את זה לפני מותו.

30
00:02:46,041 --> 00:02:47,500
תודה לך.

31
00:02:47,583 --> 00:02:49,333
עכשיו יש לנו את התענוג

32
00:02:49,416 --> 00:02:54,833
מדמואזל דל רנקה מספרה
לשמוע אותו נקרא. אָנָא.

33
00:03:17,916 --> 00:03:20,791
קדימה, הפיה הכחולה שלי,
הגיע הזמן לסיפור.

34
00:03:20,875 --> 00:03:24,083
- כן!
איזה מהם אני צריך להגיד לך?

35
00:03:24,166 --> 00:03:26,750
"הדרה, ילד המדבר", סבא!

36
00:03:30,375 --> 00:03:33,125
לכל גיבור על יש כוח על.

37
00:03:33,208 --> 00:03:34,875
חוץ מאחד.

38
00:03:38,500 --> 00:03:39,500
הדרה.

39
00:03:40,208 --> 00:03:44,666
הדרה הקטנה שלי, הבן היחיד שלי.

40
00:03:44,750 --> 00:03:49,666
את יפה
כמו הכוכבים מעל הסהרה.

41
00:03:50,500 --> 00:03:53,500
הוא היה
ילד קטן רגיל,

42
00:03:53,583 --> 00:03:57,541
ילד מדבר שחי
הוביל את משפחת הנוודים שלו,

43
00:03:57,625 --> 00:04:01,791
זה של לחפש מים
ומזון נועד לבעלי החיים שלהם.

44
00:04:01,875 --> 00:04:05,916
איש לא חשד בו
גורל מיוחד היה לפנינו.

45
00:04:14,375 --> 00:04:18,166
הסיפור הזה קרה
לפני זמן רב בסהרה.

46
00:04:18,250 --> 00:04:20,208
לפני הרבה מאוד זמן.

47
00:04:30,000 --> 00:04:31,500
רד למטה!

48
00:05:01,375 --> 00:05:02,750
לֹא!

49
00:05:02,833 --> 00:05:04,416
לֹא!

50
00:05:04,500 --> 00:05:06,708
תישאר כאן, מבין?

51
00:05:06,791 --> 00:05:10,625
יש דרומדאר אבוד במדבר
כמו אוצר אבוד.

52
00:05:10,708 --> 00:05:13,125
זו הייתה חובתה ללכוד אותו.

53
00:05:14,791 --> 00:05:17,458
אז פאטמה השאירה את הדרה מאחור,

54
00:05:17,541 --> 00:05:20,166
כמוה
עשה את זה מאה פעמים בעבר.

55
00:05:58,666 --> 00:06:00,333
אִמָא?

56
00:06:01,916 --> 00:06:03,458
אִמָא.

57
00:06:45,125 --> 00:06:46,541
שלום.

58
00:07:58,291 --> 00:08:02,208
כמו הדרומין של פאטמה
גם היענים חשו בסכנה

59
00:08:02,291 --> 00:08:04,166
ורצו להגן על הקן שלהם.

60
00:08:04,250 --> 00:08:08,875
האינסטינקטים שלה לא רימו אותה.
שניות לאחר מכן הגיעה סערה.

61
00:08:13,125 --> 00:08:18,041
סופות מדבר הן אויבות חסרות רחמים,
שלוקחים איתם את כל הנקרה בדרכם.

62
00:08:49,541 --> 00:08:51,125
הדרה!

63
00:09:01,500 --> 00:09:03,250
הדרה!

64
00:09:07,791 --> 00:09:08,791
הדרה!

65
00:09:16,208 --> 00:09:18,833
הדרה הרגישה
שהיענים יברחו.

66
00:09:18,916 --> 00:09:21,208
האינסטינקט שלו הזהיר אותו
לא להישאר לבד.

67
00:09:21,291 --> 00:09:24,625
אז הוא עשה משהו
שאף ילד אחר לא היה מעז.

68
00:10:28,500 --> 00:10:30,125
הדרה!

69
00:10:31,500 --> 00:10:32,958
הדרה!

70
00:10:43,500 --> 00:10:44,875
הדרה!

71
00:10:46,541 --> 00:10:48,250
הדרה!

72
00:10:49,458 --> 00:10:50,666
הדרה!

73
00:11:21,666 --> 00:11:23,375
הוא היה בן שנתיים.

74
00:12:13,500 --> 00:12:15,125
היי!

75
00:12:36,041 --> 00:12:37,333
לֹא!

76
00:12:40,416 --> 00:12:42,333
הבן היחיד שלי.

77
00:12:43,083 --> 00:12:48,250
את יפה
כמו הכוכבים מעל הסהרה.

78
00:12:49,041 --> 00:12:50,166
אִמָא.

79
00:12:50,250 --> 00:12:54,250
הבן היחיד שלי. את יפה כמו...

80
00:12:54,333 --> 00:12:55,416
פאטמה!

81
00:12:55,500 --> 00:12:58,458
אמא, יש לי...

82
00:12:58,541 --> 00:13:00,583
-פאטמה!
- אמר!

83
00:13:00,666 --> 00:13:02,250
הבן היחיד שלי.

84
00:13:02,333 --> 00:13:04,625
פאטמה, איפה הדרה?

85
00:13:05,291 --> 00:13:08,666
- איבדתי את הדרה.
אנחנו נמצא אותו.

86
00:13:08,750 --> 00:13:11,416
איבדתי את הבן שלנו.
- אין דאגות.

87
00:13:16,791 --> 00:13:17,791
התינוק שלי.

88
00:13:31,083 --> 00:13:33,041
שריף, הייב, חסן.

89
00:13:33,125 --> 00:13:36,291
איבדתי את הבן שלי.
- אנחנו מחפשים את הדרה.

90
00:13:36,375 --> 00:13:37,875
אנחנו הולכים דרומה.

91
00:16:03,708 --> 00:16:08,166
הדרה ניסתה
כמו לאכול יען. ללא הצלחה.

92
00:16:17,875 --> 00:16:20,041
אבל למחרת,
מרוב רעב...

93
00:17:40,625 --> 00:17:41,708
קדימה!

94
00:17:42,708 --> 00:17:47,041
אחרי ימים של חיפושים עקרים
הם קיבלו על עצמם את הגורל.

95
00:17:48,791 --> 00:17:51,000
כולם היו משוכנעים שהוא מת.

96
00:17:52,541 --> 00:17:54,500
כולם חוץ ממנה.

97
00:18:57,166 --> 00:19:00,208
אחרי היענים הראשונים
קיבל אותו,

98
00:19:00,291 --> 00:19:02,416
כל העדר קיבל אותו.

99
00:19:47,791 --> 00:19:50,375
מעולם לא היה לו
ראיתי שועל מדבר,

100
00:19:51,875 --> 00:19:55,375
אבל הוא הרגיש מיד
שהוא מצא חבר.

101
00:20:46,250 --> 00:20:48,333
זה חבר.

102
00:20:52,500 --> 00:20:54,541
הוא חבר.

103
00:20:55,916 --> 00:21:00,041
היענים אימצו אותו כמוהו
גם שועל המדבר היתום.

104
00:21:00,833 --> 00:21:05,208
בלי לזכור שהוא
שמע את המילה מאמו,

105
00:21:05,291 --> 00:21:07,333
הוא החליט לקרוא לו סהרה.

106
00:21:10,958 --> 00:21:15,666
רגעי השמחה האלה היו יקרים,
כי החיים של הדרה היו קשים.

107
00:21:20,333 --> 00:21:24,583
היענים שכבו לתקופות ארוכות ומאומצות
דרכים חזרה למצוא אוכל,

108
00:21:24,666 --> 00:21:26,916
אבל מעל הכל הם לא ידעו

109
00:21:27,000 --> 00:21:31,625
שהאדם הקטן משקה הרבה
הייתה צריכה לשרוד יותר בדחיפות ממנה.

110
00:21:47,833 --> 00:21:51,208
אין מקום לחלשים במדבר.

111
00:22:02,166 --> 00:22:05,250
הוג, התרנגול השחור-לבן,

112
00:22:05,333 --> 00:22:06,875
הדרה הייתה איטית מדי.

113
00:22:06,958 --> 00:22:10,916
הוא הפך לנטל מיותר,
שהוא רצה להיפטר ממנו.

114
00:22:51,125 --> 00:22:54,041
מאקו, התרנגולת האפורה, היה בטוח

115
00:22:54,125 --> 00:22:56,875
שהיא הקטנה,
נאלץ להציל יצורים שבירים.

116
00:26:38,416 --> 00:26:40,333
הוא כמעט מת באותו יום.

117
00:26:43,666 --> 00:26:46,291
מאקו הציל אותו בניגוד לרצונו של הוג

118
00:26:47,958 --> 00:26:51,041
והיה לו
כמו להגן על אחד הגוזלים שלה.

119
00:26:55,916 --> 00:26:57,583
למרות שהוג מעולם לא קיבל אותו,

120
00:26:58,416 --> 00:27:01,375
הדרה השתלטה על המדבר,
והמדבר קיבל אותו.

121
00:27:05,291 --> 00:27:07,375
לאט לאט הוא הפך למלך שלהם.

122
00:27:09,833 --> 00:27:12,375
והוא חי עד גיל 160.

123
00:27:17,291 --> 00:27:21,708
בזכותו יש לטבע
אמון מתמשך באנושות.

124
00:27:35,916 --> 00:27:38,291
- מזל טוב!
- כל הכבוד, קטן!

125
00:27:38,375 --> 00:27:40,875
אז כך נראית שאר התוכנית:

126
00:27:40,958 --> 00:27:44,958
אתה נותן ראיון
לשעה 13:00 חֲדָשׁוֹת.

127
00:27:45,041 --> 00:27:49,541
מיד אחרי זה אתה חייב
ללכת לקריאה במרכז התרבות.

128
00:27:49,625 --> 00:27:51,166
- מזל טוב.
תודה.

129
00:27:51,250 --> 00:27:54,291
ויש לי עוד הפתעה.

130
00:27:54,375 --> 00:27:56,083
מה?

131
00:27:56,166 --> 00:27:59,708
שניכם מוזמנים לסהרה.
- אני מצטער, מה?

132
00:27:59,791 --> 00:28:01,625
אתה יכול לחתום על הספר שלי?

133
00:28:01,708 --> 00:28:03,250
- כן, בשביל מי?
-טום.

134
00:28:05,666 --> 00:28:10,625
יש ארגון לא ממשלתי תרבותי בסהרה
לכל ההתנחלויות.

135
00:28:10,708 --> 00:28:14,000
היא מארגנת כל שנה
אירוע.

136
00:28:14,083 --> 00:28:16,750
והשנה
נבחרת פה אחד.

137
00:28:17,625 --> 00:28:19,833
שמש, אם אתה מסכים,

138
00:28:19,916 --> 00:28:23,125
האם אתה עם אמא שלך?
מוזמן לסהרה.

139
00:28:23,583 --> 00:28:25,666
כולנו בעד.

140
00:28:25,750 --> 00:28:27,833
ובטח שזו לא טעות?

141
00:28:27,916 --> 00:28:30,083
ממש לא. הם רוצים אותך.

142
00:28:30,750 --> 00:28:33,500
אתה אמרת,
חשוב שתבוא.

143
00:28:37,250 --> 00:28:40,083
- אתה שמח?
כן, זה תמיד היה החלום שלי.

144
00:28:40,166 --> 00:28:41,500
זה מה שרציתי לשמוע.

145
00:28:41,583 --> 00:28:43,375
- זה מטורף!
תודה.

146
00:29:18,166 --> 00:29:20,166
- זו השמש!
- השמש כבר כאן!

147
00:29:24,375 --> 00:29:25,375
היא כאן!

148
00:29:29,291 --> 00:29:31,458
שלום, שמש.
- שלום.

149
00:29:31,541 --> 00:29:33,041
מרבה!

150
00:29:33,125 --> 00:29:36,291
שלום, שמש.
- אני כל כך שמח. אני אוהב את הספר שלך.

151
00:29:36,375 --> 00:29:40,750
הזמנתי אותך.
שמי חרובה. קַבָּלַת פָּנִים.

152
00:29:41,708 --> 00:29:44,541
תודה על ההזמנה.
אני שמח להיות כאן.

153
00:29:44,625 --> 00:29:47,625
אני סאן, וזו אמא שלי.
- מנדי.

154
00:29:52,541 --> 00:29:54,916
אתה רוצה שאני אקרא לך משהו?

155
00:29:55,000 --> 00:29:59,250
לא, אני הולך להגיד לך משהו.
אתה לא יודע את כל הסיפור.

156
00:30:00,875 --> 00:30:02,375
אני לא מבין את זה.

157
00:30:03,666 --> 00:30:06,958
כדאי לכתוב את ההמשך.
מתחשק לך?

158
00:30:07,041 --> 00:30:10,083
לסבא שלי יש
הסיפור הומצא.

159
00:30:10,166 --> 00:30:14,291
לא, הסיפור של הדרה
הוא הסיפור שלנו.

160
00:30:16,416 --> 00:30:20,083
- אבל...
- זה בסדר. לְהִתִיַשֵׁב.

161
00:30:28,208 --> 00:30:30,791
אני מבין שיש לך הרבה שאלות.

162
00:30:30,875 --> 00:30:34,875
אתה מקבל את כל התשובות,
אבל כאן זה עובד בדרך שלנו.

163
00:30:35,541 --> 00:30:38,500
סיפורים מסופרים היטב
או בכלל לא, בסדר?

164
00:30:39,291 --> 00:30:40,291
בְּסֵדֶר.

165
00:30:41,375 --> 00:30:44,625
בסוף הספר שלך
אתה מדבר הרבה שטויות.

166
00:30:46,416 --> 00:30:49,166
מלך המדבר שמת בגיל 160?

167
00:30:50,291 --> 00:30:53,625
ובכן, זה הומצא.
אני ממליץ לך לרשום הערות.

168
00:30:55,166 --> 00:30:59,125
בסביבות גיל שש
כדי להגיע אליו, הדרה נאלצה להילחם.

169
00:31:02,083 --> 00:31:04,250
הוג ניסה לא פעם להיפטר ממנו.

170
00:31:04,750 --> 00:31:08,500
אבל הוא התמיד
וחשב שהוא יען.

171
00:33:03,375 --> 00:33:06,333
הוג הבין,
שזה היה בזכות הדרה,

172
00:33:06,416 --> 00:33:08,458
שכל האפרוחים שרדו.

173
00:33:09,333 --> 00:33:12,916
מאותו רגע, הדרה,
הילד ללא כנפיים,

174
00:33:13,000 --> 00:33:17,583
הילד הנוסף,
זה לא היה שייך לבן האהוב.

175
00:33:21,000 --> 00:33:23,416
שום דבר לא עמד בדרכו לאושרו.

176
00:33:30,083 --> 00:33:34,291
זה היה הכי שמח וחסר דאגות
זמן חייו. היה לו הכל.

177
00:33:44,875 --> 00:33:49,041
הוא נהנה מהחיים ולמד מהם,
כמו השיעור הזה:

178
00:33:50,750 --> 00:33:53,583
יענים לעולם לא עוזבים
אחד מהגב שלהם.

179
00:33:53,666 --> 00:33:57,541
הם מסתגלים לקצב
מהאיטיים ביותר. זה החוק שלהם.

180
00:34:06,583 --> 00:34:09,083
רק דבר אחד הבחין בו
מאחיו:

181
00:34:09,666 --> 00:34:11,375
הוא אהב לצייר.

182
00:35:08,458 --> 00:35:13,500
הדיונות סיפרו לו את הסודות,

183
00:35:13,583 --> 00:35:16,416
הזמן הזה לחש להם.

184
00:35:16,500 --> 00:35:20,791
הם יעצו לו

185
00:35:20,875 --> 00:35:24,583
הצללים של עברו
לאלף.

186
00:35:24,666 --> 00:35:29,166
הילד הקטן גדל

187
00:35:29,250 --> 00:35:33,375
ונהנית מכל רגע.

188
00:35:33,458 --> 00:35:37,291
כי הוא הבין

189
00:35:37,375 --> 00:35:42,041
איך החיים כאלה.

190
00:35:43,875 --> 00:35:47,541
הוא היה ברוח

191
00:35:47,625 --> 00:35:51,333
מצא את האמת שלו.

192
00:35:51,750 --> 00:35:54,791
הוא היה אדון יחיד

193
00:35:56,083 --> 00:35:59,083
על גורלו.

194
00:35:59,958 --> 00:36:03,333
כי הוא העז

195
00:36:03,875 --> 00:36:07,416
רק צעד קטן
להתקדם,

196
00:36:10,541 --> 00:36:13,750
צעד ענק זעיר.

197
00:36:18,875 --> 00:36:22,208
היה לו עם סהרה
גילה את השקיעות.

198
00:36:22,291 --> 00:36:25,916
ומאז היה לו
לא פספס אף אחד.

199
00:36:26,000 --> 00:36:27,666
הוא לקח את הזמן לעשות את זה.

200
00:36:27,750 --> 00:36:31,000
הוא אהב כמו שאוהבים,

201
00:36:31,083 --> 00:36:34,083
כשאתה ילד.

202
00:36:37,041 --> 00:36:40,458
אחר כך הם עברו
דרך גן העדן הסודי שלהם.

203
00:36:43,333 --> 00:36:46,458
הוא היה אדון יחיד

204
00:36:47,916 --> 00:36:50,958
על גורלו.

205
00:36:51,041 --> 00:36:53,458
הם מעולם לא החמיצו שקיעה

206
00:36:53,541 --> 00:36:56,916
ומעולם לא נפרדו,
כשהם גדלו.

207
00:37:19,166 --> 00:37:21,666
כמוהו, גם סהרה הייתה בת שתים עשרה.

208
00:37:23,750 --> 00:37:26,250
עכשיו הוא היה שועל מדבר זקן.

209
00:37:27,500 --> 00:37:31,125
הדרה הרגישה את זה
ורצה להתענג על כל רגע.

210
00:38:09,833 --> 00:38:11,500
כדי להגן על השבט שלו,

211
00:38:11,583 --> 00:38:15,083
הוג דאג
שהברדלס רק רודף אחריו.

212
00:38:51,041 --> 00:38:53,083
האם הברדלס באמת מת?

213
00:38:53,625 --> 00:38:58,708
כֵּן. הטופר הארוך של הוג, חד
כמו להב סכין, הביס אותו.

214
00:39:04,625 --> 00:39:09,166
הדרה הייתה פחדנית ו
הרגשתי תחושה נוראית בפעם הראשונה:

215
00:39:09,541 --> 00:39:11,041
בושה.

216
00:39:11,833 --> 00:39:16,208
הוא כל כך התבייש שלא העז
לחזור לשבט שלו.

217
00:39:16,708 --> 00:39:21,458
הגלות שבאה לאחר מכן הייתה להשמיד אותו
להוביל לתגליות מזעזעות.

218
00:39:25,500 --> 00:39:28,041
לגבינו נאמר,
שאגדות לא שם בשביל זה,

219
00:39:28,125 --> 00:39:31,583
להרדים ילדים,
אלא להעיר מבוגרים.

220
00:39:38,083 --> 00:39:42,625
אתה מספר סיפורים כמעט כמו סבא.
זה נשמע כמו סיפור אמיתי.

221
00:39:44,083 --> 00:39:45,666
מה זה?

222
00:39:46,291 --> 00:39:48,625
שׁוּם דָבָר. בוא איתי.

223
00:40:05,833 --> 00:40:07,458
אני חייב להראות לך משהו.

224
00:40:13,625 --> 00:40:15,291
עכשיו היא רוקדת.

225
00:41:14,500 --> 00:41:17,458
- מרתק, אתה נראה כמו...
- יענים?

226
00:41:17,541 --> 00:41:19,958
- כן, בדיוק, יענים.
- זה ברור.

227
00:41:20,041 --> 00:41:21,458
ככה גם הם רוקדים.

228
00:41:21,541 --> 00:41:24,583
- כולכם יכולים לרקוד כמו יענים.
- איך זה?

229
00:41:24,666 --> 00:41:27,125
- זה מה שלימדו אותנו.
- ממי?

230
00:41:29,125 --> 00:41:31,250
מסבא שלי.

231
00:41:32,291 --> 00:41:33,291
הדרה.

232
00:41:34,958 --> 00:41:38,333
- רגע, מה אמרת?
- שמעתם נכון.

233
00:41:39,250 --> 00:41:41,041
הדרה היה סבא שלי.

234
00:41:42,375 --> 00:41:44,708
כל הסיפור אמיתי:

235
00:41:45,541 --> 00:41:47,708
הילד האבוד, הסערה,

236
00:41:47,791 --> 00:41:51,625
היענים, הישרדותו במדבר,
זה הכל נכון.

237
00:41:53,166 --> 00:41:54,708
והדרה הייתה סבא שלי.

238
00:41:56,458 --> 00:41:58,291
זה לא יכול להיות נכון.

239
00:41:58,375 --> 00:42:01,750
הדרה לא קיימת.
סבא שלי המציא את זה.

240
00:42:02,500 --> 00:42:04,708
עומר? בוא לכאן.

241
00:42:06,000 --> 00:42:08,416
תגיד לי, איך אתה מכיר את הריקוד הזה?

242
00:42:08,500 --> 00:42:11,625
מהדרה כמובן.
אתה שואל שאלות ממש מוזרות.

243
00:42:12,500 --> 00:42:14,291
- סאוסן?
- כן?

244
00:42:14,375 --> 00:42:16,541
תגיד לי, מי היה סבא שלי?

245
00:42:16,625 --> 00:42:19,416
- הדרה או השנייה?
הדרה צדקה.

246
00:42:19,500 --> 00:42:21,875
- והיה קשור אלייך?
כן.

247
00:42:21,958 --> 00:42:24,750
הוא היה עם אחותו
נשוי לסבתא שלי.

248
00:42:24,833 --> 00:42:27,541
- איפה הוא גדל?
- במדבר, עם היענים.

249
00:42:27,625 --> 00:42:31,375
- אתה יודע את זה. מה קורה?
- כלום. לך ותהנה.

250
00:42:34,625 --> 00:42:37,750
זה לא ייאמן!
אבל איך זה אפשרי?

251
00:42:41,333 --> 00:42:43,375
אני רוצה לדעת הכל.

252
00:42:43,458 --> 00:42:45,250
ספר לי הכל.

253
00:42:46,666 --> 00:42:51,041
הדרה הייתה איתו כבר ימים
חבר ותיק מטייל במדבר.

254
00:42:51,125 --> 00:42:55,416
הוא שתה מקקטוסים,
אכל עקרבים, רק הרגיל.

255
00:42:57,916 --> 00:43:00,625
ואז הוא ראה משהו
שהוא שכח לגמרי.

256
00:43:04,458 --> 00:43:08,416
הלב שלו התחיל לדפוק,
אבל הוא לא ידע למה.

257
00:43:08,500 --> 00:43:11,666
הוא הרגיש
נמשך מגנטית למקום.

258
00:44:26,916 --> 00:44:31,666
הדרה הקטנה שלי, הבן היחיד שלי.

259
00:44:31,750 --> 00:44:35,333
את יפה
כמו הכוכבים מעל הסהרה.

260
00:44:46,041 --> 00:44:50,041
לאחר מכן היה לו הרושם
שחצה גבול

261
00:44:50,125 --> 00:44:52,375
וצריך לחקור יותר.

262
00:46:03,041 --> 00:46:05,833
"אל תעזוב אותי," הוא אמר לסהרה.

263
00:46:07,416 --> 00:46:11,541
אבל הגיע הזמן לריקוד האחרון,
והדרה הבינה.

264
00:46:24,833 --> 00:46:28,125
הם עברו הרבה ביחד.

265
00:46:28,208 --> 00:46:32,750
אבל הוא לא ידע
אם הוא ישרוד את זה.

266
00:48:06,250 --> 00:48:09,166
הוא הרגיש צורך
לחפש מאקו,

267
00:48:09,250 --> 00:48:12,125
האחד,
שאף אחד לא יכול היה להחליף אותו.

268
00:50:06,250 --> 00:50:09,125
ורק עכשיו העז לשאול אותה:

269
00:50:09,208 --> 00:50:13,500
"למה אין לי כנפיים? למה
אני לא כמו הגוזלים האחרים?"

270
00:50:17,625 --> 00:50:20,000
מאקו השיב:
"גידלתי אותך.

271
00:50:20,083 --> 00:50:22,625
אתה הבן שלי, אבל לא יען."

272
00:50:24,750 --> 00:50:26,166
הדרה הייתה בהלם.

273
00:50:28,083 --> 00:50:29,958
"אני לא יען.

274
00:50:30,041 --> 00:50:31,666
אני לא יען".

275
00:50:33,500 --> 00:50:36,833
היא כל הזמן חזרה על המילים:
"אמא שלך."

276
00:50:36,916 --> 00:50:39,208
היא הייתה אמא ​​שלו אחרי הכל.

277
00:50:45,250 --> 00:50:46,958
אתה יודע מה זה כוכבים?

278
00:50:50,791 --> 00:50:52,833
צחוק קרני השמש.

279
00:50:56,041 --> 00:50:59,875
עבורנו הם יענים,
שמחפשים את בור המים שלהם בשמים.

280
00:51:00,750 --> 00:51:02,833
בור המים שלי הוא האדמה שלי.

281
00:51:05,750 --> 00:51:08,250
נולדתי כאן
ולא יודע שום דבר אחר.

282
00:51:08,333 --> 00:51:11,000
אבל אני אעשה הכל
לצאת מכאן.

283
00:51:11,083 --> 00:51:14,750
אני אעבוד,
לממן את הלימודים שלי.

284
00:51:14,833 --> 00:51:18,875
אני אסתדר
ולעזור למשפחה שלי ולמדינה שלי.

285
00:51:21,000 --> 00:51:22,916
ומה בור ההשקה שלך?

286
00:51:25,791 --> 00:51:27,750
אני לא יודע את זה.

287
00:51:30,125 --> 00:51:34,041
גם הדרה לא ידעה.
הוא אפילו לא ידע בדיוק מי הוא.

288
00:51:57,000 --> 00:52:01,333
הוג רצה את הדרה מהדברים האלה
להרחיק את אלה שהוא לא בטח בו.

289
00:52:03,083 --> 00:52:05,083
אבל בשבילו הם היו אוצרות.

290
00:52:05,166 --> 00:52:08,833
אז הוא התריס נגדו בפעם הראשונה,
והם התווכחו.

291
00:53:34,333 --> 00:53:38,958
קדימה, תתקדם! האם זה יהיה בקרוב? קָדִימָה!

292
00:53:39,041 --> 00:53:44,500
סוף סוף אתה מציית?
רומדרי טיפש שכמותך, זוז! מַמזֵר!

293
00:53:45,000 --> 00:53:48,333
אני אזהיר אותך אם לא תתחיל לרוץ,
אני אנעל אותך.

294
00:53:48,416 --> 00:53:50,000
קדימה, זוז!

295
00:53:50,750 --> 00:53:54,708
בחייך, למה אתה מחכה?
אתה מציית עכשיו! קדימה, ממזר!

296
00:53:56,500 --> 00:53:59,416
הוא לא היה גאה בזה
להידמות ליצור הזה.

297
00:54:00,875 --> 00:54:03,125
יאללה עכשיו, מהרו!

298
00:54:08,791 --> 00:54:10,833
ובאותו רגע הוא הגיע.

299
00:54:12,500 --> 00:54:13,625
WHO?

300
00:54:18,208 --> 00:54:20,416
האיש ששינה את גורלה של הדרה.

301
00:54:56,041 --> 00:54:58,958
- איפה שמת את הקופסה הירוקה?
תודה.

302
00:55:02,500 --> 00:55:04,750
הנה, קח את גליל הסרט.
כן.

303
00:55:06,833 --> 00:55:08,333
- הנה, תפוס!
ארני?

304
00:55:08,416 --> 00:55:10,625
- כן?
- זה המקרן.

305
00:55:11,208 --> 00:55:14,000
אני צריך את האביזרים. תן לי את זה.

306
00:55:14,083 --> 00:55:16,208
בסדר, ג'ון, אני אביא לך את זה.

307
00:55:17,791 --> 00:55:19,875
- לאן זה הולך?
- תן את זה כאן.

308
00:55:19,958 --> 00:55:21,541
אתה יכול לתת את זה לשף.

309
00:55:22,875 --> 00:55:24,583
מרק ירקות!

310
00:55:36,791 --> 00:55:38,791
למישהו יש טורבן?

311
00:55:38,875 --> 00:55:41,500
אתה יודע איפה אני יכול למצוא בד כזה?

312
00:55:47,000 --> 00:55:50,166
היזהר, אל תשים את זה כאן.
עדיף שם.

313
00:55:50,875 --> 00:55:54,458
בדיוק, עדיין יש מקום לאוהל.

314
00:56:03,416 --> 00:56:04,875
שם.

315
00:56:05,875 --> 00:56:08,833
בוא נסלק את המכוניות
או שאנחנו משאירים אותם כאן?

316
00:56:12,666 --> 00:56:14,291
-נוֹצְרִי?
- כן?

317
00:56:14,375 --> 00:56:16,583
- אתה יכול לבוא לרגע?
כן.

318
00:56:20,125 --> 00:56:23,000
אלו לא מצלמות,
אלא צעצועים.

319
00:56:23,083 --> 00:56:24,750
תראה לי כאן.

320
00:56:30,750 --> 00:56:32,333
זה עובד.

321
00:56:36,833 --> 00:56:39,166
אתה יודע איפה אני יכול למצוא טורבן?

322
00:57:53,708 --> 00:57:55,916
נחמד ואיטי.

323
00:57:57,750 --> 00:57:59,583
לְהַאֵט? רק תסתכל עליי.

324
00:58:00,250 --> 00:58:03,750
אני מזיע אבל אתה יבש,
תחת אותה שמש.

325
00:58:03,833 --> 00:58:05,333
זה מטורף.

326
00:58:11,875 --> 00:58:15,666
- מה אתה עושה?
- הירי יכול להתחיל מחר.

327
00:58:15,750 --> 00:58:18,208
שבעה צבאים.
שני זכרים, חמש נקבות.

328
00:58:18,291 --> 00:58:21,500
לאחד יש קרן שבורה
ופרווה כהה יותר.

329
00:58:23,958 --> 00:58:25,958
אתה לא מאמין לי, נכון?

330
00:58:26,041 --> 00:58:29,833
כן, כי אני כבר כאן
ראיתי כל כך הרבה דברים מטורפים.

331
00:58:29,916 --> 00:58:32,750
חוץ מזה, הם מתקשרים אליך
אלא בלש המדבר.

332
00:58:32,833 --> 00:58:34,291
לשירותכם.

333
00:58:39,083 --> 00:58:41,708
- מה זה?
- כן, מה זה?

334
00:58:43,916 --> 00:58:46,000
יען קטן נתפס.

335
00:58:46,083 --> 00:58:47,708
קדימה, בוא נוציא אותו משם.

336
00:58:47,791 --> 00:58:51,125
לא, אנחנו מגיעים לכאן
לא לתוך הטבע.

337
00:58:51,208 --> 00:58:53,708
איברהים, בבקשה. קח את בקבוק המים שלי.

338
00:58:55,208 --> 00:58:56,916
אנחנו רק מוציאים אותו משם.

339
00:58:57,000 --> 00:59:00,958
- הוא ימות לבד.
אולי, אבל זה הטבע.

340
00:59:01,041 --> 00:59:04,333
בסדר, אני אציל אותו.
אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

341
00:59:07,541 --> 00:59:10,708
- נו, קדימה.
-נוֹצְרִי. אתה לא עושה את זה כאן.

342
00:59:10,791 --> 00:59:13,208
- אז מה? קדימה.
-נוֹצְרִי.

343
00:59:15,375 --> 00:59:17,250
תראה את זה.

344
00:59:18,041 --> 00:59:20,625
אפשר להציג? בלש המדבר.

345
00:59:20,708 --> 00:59:24,250
אבל אנחנו נשחרר אותו.
כן, פשוט נעלה אותו לשם.

346
00:59:26,208 --> 00:59:29,583
אנחנו לא לוקחים אותו איתנו.
לא, אנחנו לא נעשה את זה.

347
00:59:29,666 --> 00:59:32,875
- יש לו משפחה.
אני יודע. אני אשחרר אותו.

348
00:59:34,875 --> 00:59:38,166
תשאיר אותו כאן.
– אני אקח אותו לגבעה ויהיה בסדר.

349
00:59:46,458 --> 00:59:47,958
זה כלום.

350
01:01:03,666 --> 01:01:05,291
מה קורה?

351
01:01:12,875 --> 01:01:14,666
לַחֲכוֹת.

352
01:01:14,750 --> 01:01:16,541
רק חכה.

353
01:01:17,500 --> 01:01:18,708
לַחֲכוֹת!

354
01:01:19,750 --> 01:01:21,291
לַחֲזוֹר!

355
01:01:36,041 --> 01:01:38,708
למה אתה לא אומר כלום?
אני לא מבין.

356
01:01:38,791 --> 01:01:41,250
אני לא משוגע. הוא היה שם.

357
01:01:41,333 --> 01:01:43,541
הוא היה כמו חיה.

358
01:01:43,625 --> 01:01:45,583
היה ברור שהוא שונה.

359
01:01:46,416 --> 01:01:50,125
הוא לא דיבר, רק שרק.
- כמו יען?

360
01:01:50,208 --> 01:01:53,333
אז ראית אותו אחרי הכל!
אני לא משוגע.

361
01:01:53,416 --> 01:01:55,916
הוא רצה להשיג את קרוב משפחתו.

362
01:01:56,000 --> 01:01:58,666
הוא חי עם החיות, זה בטוח.

363
01:01:58,750 --> 01:02:03,458
זה מטורף, ייחודי ומיוחד,
אתה מבין? ילד פראי.

364
01:02:03,541 --> 01:02:07,833
אם אדווח על זה,
זה יהיה דו"ח המאה.

365
01:02:08,666 --> 01:02:11,750
אני יכול לקחת הזדמנות כזו
אסור לפספס.

366
01:02:14,166 --> 01:02:16,208
שום דבר לא קורה במקרה.

367
01:02:16,291 --> 01:02:18,625
אתה מעצבן עם המציאות שלך.

368
01:02:19,750 --> 01:02:23,958
"שום דבר לא קורה במקרה".
"האמת נמצאת בקצה הנהר."

369
01:02:42,125 --> 01:02:43,666
הוא השאיר יומן.

370
01:02:54,708 --> 01:02:56,791
הנה, קרא את זה איתי.

371
01:02:58,416 --> 01:03:00,000
קח את זה.
- קדימה.

372
01:03:09,875 --> 01:03:11,916
"סיפרתי להם על זה

373
01:03:12,000 --> 01:03:15,541
ושכנע אותה
לחפש אותו איתי ולהחזיר אותו".

374
01:03:16,833 --> 01:03:21,541
אבל אחרי כמה ימים של חיפושים
עדיין לא היה זכר לילד.

375
01:03:37,333 --> 01:03:38,791
יש עקבות.

376
01:03:39,791 --> 01:03:41,333
יש עקבות בכל מקום.

377
01:03:42,416 --> 01:03:44,041
הם עדיין כאן.

378
01:03:46,125 --> 01:03:49,083
יש לי את ההוכחה.
איברהים, תראה את זה!

379
01:03:56,541 --> 01:03:59,125
רק תראה. קרא את הרצועות שם.

380
01:03:59,208 --> 01:04:01,250
ספר לי לאן הם הלכו.

381
01:04:04,916 --> 01:04:06,500
אני לא רואה כלום.

382
01:04:08,041 --> 01:04:10,458
מה, אתה לא רואה כלום?
אתה אפילו לא מסתכל.

383
01:04:10,541 --> 01:04:13,000
אתה אמור להיות הבלש המדברי.

384
01:04:14,416 --> 01:04:16,416
אתה אבוד, איברהים.

385
01:04:19,375 --> 01:04:21,125
לא, אתה אבוד.

386
01:05:13,416 --> 01:05:14,958
קדימה, בוא נלך.

387
01:05:57,125 --> 01:06:00,666
אני יכול להיות מפיק הוליוודי
להתרגש מזה.

388
01:06:01,625 --> 01:06:04,166
עד כה הוא היה לנו
ממומן מרחוק.

389
01:06:04,250 --> 01:06:06,916
אבל הוא באמת רצה לראות עוד
והגיע אלינו.

390
01:06:07,000 --> 01:06:11,083
כשאנחנו בניו יורק.
היי, כריס! נעים לראות אותך.

391
01:06:11,166 --> 01:06:13,166
תודה.
- לתועלת.

392
01:06:13,250 --> 01:06:15,458
יש לי חדשות טובות.

393
01:06:15,541 --> 01:06:18,458
יש לנו עקבות
נמצאו על ידי הילד והיען.

394
01:06:18,541 --> 01:06:21,208
זה אומר שאנחנו בהחלט נמצא אותו בקרוב.

395
01:06:21,291 --> 01:06:24,958
נהדר, כריס.
גם אני עשיתי עבודה טובה.

396
01:06:25,041 --> 01:06:27,791
אני מאמין
אנחנו יכולים לעשות מזה שני סרטים.

397
01:06:28,625 --> 01:06:33,708
הסרט הראשון הוא עלינו
ומחפשים את הילד, בסדר?

398
01:06:33,791 --> 01:06:37,541
ולסרט השני
בוא ניקח אותו לניו יורק.

399
01:06:37,625 --> 01:06:41,833
ושם הוא מגלה
כל פלאי הציוויליזציה המודרנית.

400
01:06:41,916 --> 01:06:43,666
בְּסֵדֶר?

401
01:06:43,750 --> 01:06:46,583
ובחלק השלישי
הוא הופך לאדם נורמלי.

402
01:06:47,625 --> 01:06:50,250
אנחנו נלביש אותו.
כן.

403
01:06:50,333 --> 01:06:53,791
אנחנו מלמדים אותו נימוסים טובים
ושפה מתוחכמת.

404
01:06:56,333 --> 01:07:00,375
- ואיך לתת ראיונות.
- רעיון מצוין.

405
01:07:01,875 --> 01:07:04,875
-כריס?
- כן, רעיון טוב.

406
01:07:04,958 --> 01:07:06,250
טוב מאוד.

407
01:07:07,416 --> 01:07:09,083
בהצלחה, רבותי.

408
01:07:12,125 --> 01:07:15,291
בסדר, אני אעשה סיבוב. נתראה מאוחר יותר.

409
01:07:15,375 --> 01:07:17,083
נתראה מאוחר יותר. לחיים.

410
01:07:19,041 --> 01:07:22,708
הפרויקט התפתח אחרת
ממה שחשבתי.

411
01:07:22,791 --> 01:07:25,333
- סרט שלישי...
- ורביעית.

412
01:07:25,416 --> 01:07:27,000
הרגשתי לא בנוח.

413
01:07:27,083 --> 01:07:30,291
נראה לו איך לשלם מיסים,
מטייל עם כלב...

414
01:07:31,916 --> 01:07:33,166
או משחק גולף.

415
01:07:33,250 --> 01:07:37,666
הוא יכול לחזור למדבר
ולראות שוב את משפחת היען שלו.

416
01:07:37,750 --> 01:07:41,750
יכולנו את כל הסיפור שלו
סרט כמחזמר.

417
01:07:42,916 --> 01:07:45,333
הוא יכול להתחתן כאן.

418
01:08:15,166 --> 01:08:16,875
זה כל כך פשוט.

419
01:08:25,416 --> 01:08:27,000
לאן אנחנו הולכים?

420
01:09:02,500 --> 01:09:05,541
מעולם לא היה לי
ראיתי משהו כל כך יפה.

421
01:09:14,291 --> 01:09:19,791
בפעם הראשונה ראיתי ישות חופשית,
אדם לא מאולף.

422
01:09:38,375 --> 01:09:40,875
כשהוא ברח, נשארתי מבולבל.

423
01:09:42,833 --> 01:09:44,500
מה עלי לעשות?

424
01:09:50,041 --> 01:09:55,208
במשך שבועות לא הייתי בטוח
אם אתה יכול לתפוס אותו וללמוד אותו

425
01:09:55,291 --> 01:09:57,375
או שצריך להשאיר את זה לבד.

426
01:13:14,166 --> 01:13:15,666
לַחֲכוֹת.

427
01:13:37,333 --> 01:13:40,083
באותו רגע הבנתי את זה.

428
01:14:36,541 --> 01:14:39,958
לא הייתה לי הזכות
להרוס את ההרמוניה הזו,

429
01:14:40,791 --> 01:14:45,083
ויצור כל כך יוצא דופן
להפוך לקוף קרקס.

430
01:15:03,375 --> 01:15:04,666
נוֹצְרִי?

431
01:15:05,416 --> 01:15:07,583
היי, כריסטיאן!
- כן?

432
01:15:08,750 --> 01:15:11,125
- כן?
- מה גילה הטיול?

433
01:15:11,208 --> 01:15:12,666
ובכן...

434
01:15:14,583 --> 01:15:16,916
לא מצאנו כלום, שום זכר.

435
01:15:18,166 --> 01:15:21,166
אנחנו צריכים לוותר על החיפוש.
- אני מצטער, מה?

436
01:15:22,333 --> 01:15:26,125
סליחה, זה לא בא בחשבון.

437
01:15:26,208 --> 01:15:30,458
תקשיב, כריסטיאן, אנחנו מתבשלים
במשך שלושה שבועות במדבר הזה.

438
01:15:30,541 --> 01:15:34,375
התקציב לסרט נוצל.
איפה הילד הזה?

439
01:15:34,458 --> 01:15:37,708
אנחנו בהחלט חייבים לקחת אותו איתנו,
מובן?

440
01:15:37,791 --> 01:15:39,375
הוא מעולם לא היה קיים.

441
01:15:40,666 --> 01:15:42,083
- אני מצטער, מה?
- מה?

442
01:15:43,708 --> 01:15:47,333
הלילה שחשבתי
הייתי רואה אותו אם הייתי שיכור.

443
01:15:47,833 --> 01:15:51,416
מאז, איברהים ואני
חיפשו אותו בכל מקום לשווא.

444
01:15:51,500 --> 01:15:55,458
והטביעות וכל הסיפורים,
שסיפרת?

445
01:15:55,541 --> 01:15:57,333
אתה יכול להסביר לי את זה?

446
01:15:58,333 --> 01:16:00,125
- שיקרתי.
- שקר?

447
01:16:01,166 --> 01:16:04,208
- מה?
- שיקרתי.

448
01:16:04,291 --> 01:16:06,708
לעזאזל, כריסטיאן!
בטחתי בך.

449
01:16:07,333 --> 01:16:09,875
אתה יודע מה?
אני מתחרט שפגשתי אותך.

450
01:16:09,958 --> 01:16:13,750
אתה שקרן, בחור פתטי!
אתה תשלם על זה!

451
01:16:13,833 --> 01:16:15,958
לעולם לא תעבוד שוב!

452
01:16:16,041 --> 01:16:19,208
אתה מת! אתה בסוף!

453
01:16:19,583 --> 01:16:21,708
הרסתי את הקריירה שלי.

454
01:16:24,333 --> 01:16:27,166
אבל ידעתי
שלא אתחרט על זה.

455
01:16:32,375 --> 01:16:34,750
- תודה לך ידידי.
- לעולם לא אשכח את זה.

456
01:16:36,958 --> 01:16:39,083
אני לעולם לא אדבר על הילד הזה.

457
01:16:39,166 --> 01:16:41,875
תעשה קצת מחקר
אחרי משפחתו.

458
01:16:41,958 --> 01:16:46,208
אם עדיין יש לו אחד, עזוב אותו
אמו יודעת שבנה חי.

459
01:16:46,291 --> 01:16:48,333
ושהוא משהו מיוחד.

460
01:16:48,416 --> 01:16:51,083
- תבטיח לי את זה.
- מבטיח אחי.

461
01:16:52,583 --> 01:16:54,291
דבר אחרון:

462
01:16:57,708 --> 01:17:01,541
אם אתה ילד המדבר
יום אחד, תן לו את זה ממני.

463
01:17:06,041 --> 01:17:07,541
נתראה בקרוב, איברהים.

464
01:17:50,083 --> 01:17:53,125
הנה אתה רואה,
למה גם אתה מכיר את הסיפור.

465
01:17:54,208 --> 01:17:56,375
זו תמונה של איברהים ו...

466
01:17:58,500 --> 01:18:01,208
כריסטיאן ביום שהם נפרדים.

467
01:18:20,500 --> 01:18:22,000
זה אבא.

468
01:18:27,083 --> 01:18:28,916
כריסטיאן היה סבא שלי?

469
01:18:47,708 --> 01:18:50,833
- סבא...
- אתה מבין את זה עכשיו?

470
01:19:00,000 --> 01:19:02,875
"היה לי חלום
ורצה להשיג תהילה.

471
01:19:04,125 --> 01:19:07,083
רציתי להיות עיתונאי
לספר סיפורים".

472
01:19:08,458 --> 01:19:12,083
אבל החלטתי לשתוק,
להגן על ילד.

473
01:19:13,333 --> 01:19:16,375
יש לי את הקריירה שלי
והקריב את המוניטין הטוב שלי.

474
01:19:16,458 --> 01:19:19,083
שיקרתי,
להציל אדם חף מפשע.

475
01:19:19,166 --> 01:19:22,958
אני מעדיף להיחשב כרמאי
מאשר לאבד את הכבוד שלי.

476
01:19:24,125 --> 01:19:27,375
כי ילד קטן
ללא עקרונות ונורמות

477
01:19:28,458 --> 01:19:32,708
הראה לי מה זה
זה באמת אומר להיות אנושי.

478
01:19:50,041 --> 01:19:51,666
למה אתה מפסיק?

479
01:19:54,000 --> 01:19:56,250
כי אני לא יודע מה לעשות

480
01:19:56,333 --> 01:19:59,000
והאם יש לי את הזכות
לספר את הסיפור הזה.

481
01:19:59,083 --> 01:20:01,750
להיפך, אתה צריך לספר להם.

482
01:20:01,833 --> 01:20:06,458
סבא שמר את זה בסוד.
למה לי לספר להם?

483
01:20:06,541 --> 01:20:09,958
אתה לא מבין את זה.
הסיפור מעולם לא נשמר בסוד.

484
01:20:10,041 --> 01:20:12,208
זה הועבר בעל פה.

485
01:20:13,041 --> 01:20:15,333
כך לפחות ידעת מי שמע אותם.

486
01:20:15,416 --> 01:20:17,125
כך הגנו על הדרה.

487
01:20:18,666 --> 01:20:20,375
אבל עכשיו הדרה מתה.

488
01:20:22,541 --> 01:20:24,208
כבר הרבה זמן.

489
01:20:24,291 --> 01:20:28,250
לאט לאט העדים מתים,
ואיתם האגדה שלו.

490
01:20:28,333 --> 01:20:32,875
אז תשמור על האגדה של סבא שלי
בבקשה תחיה הכי טוב שאתה יכול.

491
01:20:35,000 --> 01:20:36,750
רשום אותם.

492
01:20:41,416 --> 01:20:42,958
בְּסֵדֶר.

493
01:20:47,708 --> 01:20:48,875
ספר לי עוד.

494
01:20:53,666 --> 01:20:54,666
אז...

495
01:20:57,125 --> 01:21:01,250
מאותו יום איברהים החזיק מעמד
להבטחתו

496
01:21:02,958 --> 01:21:05,833
וידברו קולות המדבר.

497
01:21:05,916 --> 01:21:10,791
עם הזמן, נוודים התפשטו,
רועי צאן ונהגי גמלים החדשות.

498
01:21:45,958 --> 01:21:48,041
היי, תחזור! תעמוד במקום!

499
01:21:56,375 --> 01:21:59,000
אני לא רוצה שיתפסו את הדרה.

500
01:21:59,500 --> 01:22:02,958
אתה אמור להיות במיטה עד עכשיו.
- אני לא יכול לישון.

501
01:22:04,083 --> 01:22:06,458
- גם אני לא.
- גם אני לא.

502
01:22:06,541 --> 01:22:08,958
נא לסיים את הסיפור.

503
01:22:09,041 --> 01:22:12,750
- גם אני לא.
- אבל אתה מכיר אותם בעל פה.

504
01:22:12,833 --> 01:22:17,416
- אבל אף פעם לא אמרת את זה ככה קודם.
- אתה מספר את זה כל כך טוב. אָנָא!

505
01:22:23,958 --> 01:22:26,333
הם עקבו אחריו במשך יומיים.

506
01:22:28,666 --> 01:22:30,625
ואז שחררו אותו.

507
01:22:57,083 --> 01:22:58,500
מוחמד!

508
01:23:18,458 --> 01:23:20,208
קדימה, הישאר כאן.

509
01:23:33,750 --> 01:23:36,708
שם, רק כמה מטרים ממנו,

510
01:23:36,791 --> 01:23:39,708
עמדה האישה,
שהופיע בכל חלומותיו.

511
01:23:51,750 --> 01:23:54,750
הדרה? הבן שלי?

512
01:23:54,833 --> 01:23:57,791
מילה הידהדה חזק יותר ויותר
משתקף בראשו.

513
01:23:59,666 --> 01:24:02,125
- "אמא?"
- זה הוא! זו הדרה.

514
01:24:05,458 --> 01:24:07,916
- "אמא."
- הדרה?

515
01:24:08,000 --> 01:24:09,500
"אִמָא."

516
01:24:12,583 --> 01:24:14,625
- זה הוא!
- הדרה.

517
01:24:19,250 --> 01:24:21,750
הוא היה בסביבה לא ידועה,

518
01:24:22,166 --> 01:24:24,458
מבולבל ומפוחד.

519
01:24:26,208 --> 01:24:29,208
אבל הוא נקט בפעולה
לא עוד ניסיונות לברוח.

520
01:24:29,875 --> 01:24:32,083
תוֹדָה. תודה לך.

521
01:24:40,333 --> 01:24:41,875
הוא היה יען

522
01:24:41,958 --> 01:24:44,416
ועכשיו היה צריך להפוך לאדם.

523
01:24:44,500 --> 01:24:47,666
- האם הוא הצליח?
- זה היה קשה.

524
01:24:47,750 --> 01:24:51,541
הוא לא יכול היה זמן רב
בין אמו שנמצאה

525
01:24:51,625 --> 01:24:54,208
והחופש האבוד.

526
01:25:10,041 --> 01:25:12,833
אבל פתאום הכל השתנה.

527
01:25:22,583 --> 01:25:26,833
כפי שהוא לבו
הרגיש את הפועם חזק יותר מאי פעם.

528
01:25:34,875 --> 01:25:37,291
ברגע שהוא ראה את סבתא שלי,

529
01:25:37,375 --> 01:25:40,000
הילדה,
שעיניו נצצו כמו כוכבים,

530
01:25:40,958 --> 01:25:43,041
הוא ידע שהוא יישאר.

531
01:25:44,291 --> 01:25:46,875
הם נישאו ונולדו להם חמישה ילדים.

532
01:25:53,458 --> 01:25:55,791
זו התמונה היחידה של הדרה.

533
01:26:05,375 --> 01:26:06,833
קדימה.

534
01:26:09,875 --> 01:26:12,125
תראו כמה יפה פה.

535
01:26:21,250 --> 01:26:24,000
האם זה יישאר כך?
אתה כותב את ההמשך?

536
01:26:27,208 --> 01:26:30,791
סבא שלי תמיד אמר,
הסיפור הזה יכול לשנות חיים.

537
01:26:30,875 --> 01:26:34,250
חשבתי
הוא התכוון לחיים שלי, אבל טעיתי.

538
01:26:34,333 --> 01:26:37,625
אתה צריך לרשום אותם,
כי זה הסיפור שלך.

539
01:26:37,708 --> 01:26:39,458
לא, אני לא יודע איך.

540
01:26:39,541 --> 01:26:41,708
כן, הרגע עשית את זה, חרובה.

541
01:26:42,208 --> 01:26:44,250
כך תגיעו לבור ההשקה שלכם.

542
01:26:50,708 --> 01:26:53,708
לאחר שראה את הוריו
מצא שוב,

543
01:26:53,791 --> 01:26:57,125
ביקר בהדרה לעתים קרובות
משפחת היען שלו במדבר.

544
01:26:58,208 --> 01:27:02,625
היענים מעולם לא שכחו אותו.
הוא לא הפסיק לאהוב אותה.

545
01:27:03,750 --> 01:27:07,625
זה סיפור אמיתי.
שמו היה הדרה.